אופנת כחול לבן אוריינט אקספרס בע"מ ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

תביעה על פי פוליסה לפיצוי בגין נזקי פריצה.

בסופו של יום - המחלוקת על הנזק בלבד.

אקדים ואומר – כפי שאראה בהמשך פסק הדין, התנהלות הנתבעת אינה הולמת ואינה מתיישבת עם רמת ההתנהלות הנדרשת על פי דין ממבטחת.

רקע

1. התובעת 1 עוסקת ביצור, יבוא ושיווק חליפות ביגוד ומפעילה לשם כך חנות, מחסן ומתפרה בדרך יפו 44 בתל אביב. החנות והתצוגה ממוקמות בקומת קרקע, המחסן בקומה שנייה והחנות והתצוגה נמצאות בקומת קרקע, מחסן תוצרת מוגמרת בקומה שנייה ומחסן גלם ומעצבים בקומה שלישית. התובעת מחזיקה בחלק אחר של המבנה מחסן גלם ובית מלאכה. התובע 2 הוא מנהלה [להלן – "הרצל"]. התובעת ביטחה את העסק מפני סיכוני פריצה אצל הנתבעת כדי 623,261 ₪ ובניכוי השתתפות עצמית בסך 2.5% או כ – 35,000 ₪, הגבוה מבין השניים [משוערכים למועד הפריצה להלן]. בלילה שבין יום ששי לשבת, 27.5.06 – 26.5.06 נפרצה החנות ונגנבה ממנה סחורה. כמו כן נפרצה הכספת ונגנבו ממנה המחאות.

2. התובעת גילתה את הפריצה במוצאי שבת, הודיעה למחרת לנתבעת והגישה תלונה במשטרה. ביום ראשון הגיעו לחנות חוקר המבטחת מר דויד מרק ממשרד חקירות ויצמן – יערי והשמאי מטעמה מר רונן דואני. כמו כן הגיע השמאי מר משה הנדלמן מטעם התובעת. שני השמאים ביצעו בחנות מעין שחזור של הפריצה והתרשמו ממתקני תלייה ["סטנדים"] ריקים רבים.

3. למחרת הוציא דואני הודעה מוקדמת למבטחת. בין השאר הוא מתאר את מצב החנות והסטנדים הריקים. הוא נמנע מהערכת כמותית או מספרית של החסר בסחורה. לבסוף הוא מפרט הפעלת בודק מערכת אזעקה ואפשרות שיבוב המוקד וכן חוקר לבדיקת מהימנות ונסיבות. לאחר מכן לא הוציא דואני דו"ח כלשהו. משרדו של רו"ח התובעת, מר ביטן, ביצע ספירת מלאי בחנות. נסיבותיה והמשתתפים בה שנויות במחלוקת.

4. מסתבר שהרצל הינו בעל השליטה בחברה נוספת – מג'יק ליידי דיזינרסביי קלאב ביי. בי. בע"מ [להלן – "מג'יק"]. מג'יק עסקה אף היא בתחום הטקסטיל וניהלה את עסקיה בחלק אחר של המבנה בו נמצאת חנות התובעת. גם מג'יק ביטחה את העסק אצל הנתבעת. ביום 6.11.05, כחצי שנה לפני הפריצה אצל התובעת, אירעה שריפה בעסקה של מג'יק והתברר שהמלאי והציוד בו נשרפו. הנתבעת שילמה למג'יק מקדמה על חשבון תגמולי הביטוח אך חלקה על יתרת התגמולים שדרשה מגי'ק. הנתבעת טענה שהשריפה בוימה על ידי מג'יק . בנוסף חלקה על היקף המלאי שנשרף בין היתר בטענה שמג'יק הציגה לה חשבוניות מזויפות. כאשר תבעה מג'יק את הנתבעת, הגישה הנתבעת תביעה נגדית להחזר המקדמה. התביעה התנהלה בת.א. [של – ת"א] 15070/06. התביעה הוכרעה בפסק דינו של כב' השופט סטולר ביום 29.7.09 . השופט קיבל את טענת הנתבעת לפיה חלק מהחשבוניות היו מזויפות אך קבע שהנתבעת לא הוכיחה את מודעות מג'יק לעובדה זו. לכן קיבל את התביעה ודחה את תביעתה הנגדית של הנתבעת. ביום 5.10.10 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של הנתבעת.

יוצא שהפריצה אצל התובעת שלפניי אירעה במהלך המאבק בין מג'יק לבין הנתבעת בעניין השריפה וטרם הוכרעה המחלוקת בעניין אחרון זה.

5. באותה עת חשדה הנתבעת בתובעת בביום ובהאדרת הפסדיה לאור תפיסתה את התנהלות מגי'ק בתביעת השריפה. מרק חקר את הרצל וגבה ממנו הודעה כבר ביום 28.5.06 ובעודו בחנות. הוא דרש מהרצל להראות לו מסמכים על אתר. הוא סירב להצעתו של הרצל להמתין עד להגשת דרישה מפורטת ומסודרת מרואה החשבון של התובעת. כבר באותו יום הוציאה הנתבעת לתובעת מכתב על ביטול הפוליסה.

6. ביום 30.5.06 פנה לתובעת מר הלפרין, חוקר שריפות מטעם הנתבעת וביקש תדפיסי שיחות טלפון. התובעת דאגה להמציא לו את מבוקשו.

7. לאור חוסר האמון ההדדי בין הצדדים, הוסכם שיתר עדי התובעת ייחקרו במשרד בא כוחה עו"ד אטיאס. ביום 19.6.06 קיים מרק את החקירה הראשונה בנוכחות עו"ד שמפל מהמשרד. מרק גבה הודעות מהרצל, מאחיו ניסן ויוסף העובדים בעסק, מהסוכן מר ליאור דרשן ומהמודליסטית גב' איריס בוגנים.

8. ביום 13.7.06 פנה משרד החקירות לתובעת וביקש שתמציא לו חשבוניות ותעודות משלוח המתייחסות למשלוח שהתקבל על פי טענת התובעת ממתפרה בעזה, ביום 25.5.06, יום קודם לפריצה. עוד ביקש פירוט שיחות טלפונים ניידים של הרצל ושל אחיו ניסן מיום הפריצה. בהמשך ביקש לחקור את מוביל הסחורה מעזה, מר פינחס מירון. במכתב בא כוחה עו"ד אטיאס מיום 30.7.06 המציאה התובעת תעודות משלוח וחשבונית, הודיעה כי הזמינה פירוט שיחות וכן שהמוביל מירון שוהה בחו"ל.

9. בעקבות דרישתו של עו"ד אטיאס הוחלף מרק בחוקר דוד אבידן. ביום 17.8.06 גבה אבידן הודעה מהמוביל מירון.

10. על אף אלה לא שילמה הנתבעת מקדמה כלשהי לתובעת. עו"ד אטיאס הוציא ביום 14.9.06 מכתב דרישה מנומק. המכתב מופנה למחלקת התביעות של הנתבעת באמצעות השמאי דואני. במכתב הוא מציין שהתובעת העבירה לנתבעת דו"ח רואה החשבון שלה, מר ביטן, על חסרים בהיקף של 529,000 ₪ ומלין על ניסיונה של הנתבעת לקשור בין דרישת התובעת לבין דרישתה של מג'יק בגין אירוע השריפה. כמו כן הודיע על הפניית המכתב למפקח על הביטוח. ב – 5.10.06 הוציא מכתב נוסף, הפעם תוך אזכור תביעתה של מג'יק ליידי שכבר הוגשה לבית המשפט. הנתבעת לא שילמה דבר בעקבות המכתבים. הנתבעת לא הוציאה מכתב דחייה מפורט ובכלל.

11. ביום 4.6.07 הוציא רו"ח ביטן חוות דעת ראשונה ובה העריך את החסרים של התובעת בסך של 529,500 ₪. חוות הדעת גובתה בסיכום מכירת חליפות בין 14.5.06 ל – 21.5.06, בריכוז מכירות של חליפות לפי דגמים ובתנועות מלאי מ – 31.12.05 ועד 21.5.06 [כלומר מסוף שנת 2005 ועד 6 ימים עובר לפריצה]. קיימת מחלוקת על מועד מסירת חוות הדעת לנתבעת אך אין חולק שהנתבעת לא הגיבה בכתב על חוות דעת זו.

12. מאחר שהנתבעת לא שילמה לתובעת דבר, הגישה התובעת את תביעתה שלפניי. הנתבעת התגוננה והכחישה התביעה מכל וכל.

המחלוקות בתמצית

13. כיום אין עוד מחלוקת באשר לפריצה והנתבעת זנחה את טענת הביום. מעבר לנדרש, הנתבעת לא ניסתה להביא ראיות לתמיכה בטענת הביום ולכן טענה זו יורדת מעל הפרק.